בית / ועדות / הועדה לקליטת יהודי אתיופיה

הועדה לקליטת יהודי אתיופיה

הועדה לקליטת עולי אתיופיה מספקת מענה הוליסטי לצרכי הקהילה האתיופית ומסייעת בקליטתה ובשילובה בחברה הותיקה בעיר. הועדה חרתה על דגלה לקדם את נושאי החינוך,התעסוקה, הבריאות והמנהיגות הקהילתית של צעירי העדה האתיופית בחברה והן את העמקת תרומתם להעשרת התרבות הישראלית.


על פרוייקט שילובים


בתחילת יוני 2005, הוקם צוות משימה מיוחד שכלל גופים רבים ושותפים מהקהילה הותיקה, קהילת יהודי אתיופיה ומערכות עירוניות וממשלתיות. הצוות מיפה את הצרכים והבעיות העיקריות של הקהילה בהתבסס על נתונים מקצועיים שנאספו בעבר, במטרה לגבש ולהמליץ על הצעות לפתרון בתחומים השונים, שיהוו את המסגרת לתוכניות פעולה מפורטות לעבודה מערכתית עם הקהילה האתיופית בעיר- תוכנית "שילובים".
מה שהחל כפרויקט מקומי, התרחב לתכנית אסטרטגית מערכתית עירונית המשלבת בתוכה את פעילות כל הגורמים המעורבים בקליטת הקהילה האתיופית בעיר. התוכנית עוסקת במקביל בשלוש רמות ארגוניות: ברמה העירונית, האזורית והנושאית, המכסה את כל הרצף הגילאי החל מגיל לידה ועד זקנה.
התוכנית באה לאגד ולהכניס תחת קורת גג אחת ארגונית ועירונית את כל הפעילויות התוכניות והפרוייקטים הנוגעים לקהילה האתיופית בחיפה, המופעלים כיום ע"י גופים רבים חלקם וולנטריים וחלקם ממסדיים.
את הובלת התוכנית לקחה על עצמה הרשות העירונית מתוך תפיסה עירונית - קהילתית רחבה, ודאגה לקהילה האתיופית כחלק ממרקם האוכלוסייה הייחודי של חיפה כעיר רב תרבותית - קולטת עלייה.
ייחודיותה של תוכנית זו ,שהיא מתבססת על הצרכים של הקהילה כפי שעולים על ידי פעיליה וישנה שותפות פעילה של הקהילה האתיופית והעצמתה -לאורך כל שלבי התוכנית כולל ניהול משותף של הוועדות (יורי"ם) ושותפות בקבלת ההחלטות - כולל הקצאת תקציבים, ודיאלוג מתמיד עם  בני הקהילה.
התוכנית מתמקדת בחמישה תחומים: חינוך, רגישות רב תרבותית, בריאות, העצמת הקהילה והמשפחה ותעסוקה.

shiluvim2


פרויקט שילובים - רקע ונתונים:

קליטת העולים מאתיופיה הציבה אתגרים חדשים בפני החברה הישראלית. השוני התרבותי העמוק, קשיי הקליטה, תופעות של אבטלה עמוקה, פערים עמוקים בחינוך, קשיים כלכליים וקשיים בתפקוד עצמאי בקהילה של משפחות רבות חייב חשיבה חדשה ופורצת דרך למען קידום ושיפור מצבם של יוצאי אתיופיה בארץ בכלל ובחיפה בפרט.
בעיר חיפה חיים  כ-270 אלף תושבים, כאשר חיפה מהווה עיר קולטת עלייה - כרבע מתושביה עולים חדשים.
אוכלוסיית יוצאי אתיופיה בשנת 2005 מנתה כ-  3500 איש (כ-750  משפחות) בשלושה אזורים שונים: מזרח חיפה (עיקר הריכוז), מערב חיפה וקריית חיים.
באותם שנים עלתה תמונת המצב הקשה של הקהילה בעיר אף ביחס לממוצע הארצי -
מעל 90% מבני הקהילה מצויים מתחת לקו העוני.
40% בלבד מברי התעסוקה מועסקים.
46% מבני הקהילה הינם צעירים בגילאי 0-18.
1091 תלמידים יוצאי אתיופיה בחיפה.
63%  מהתלמידים בחינוך היסודי ו- 74% בחט"ב במקצועות היסוד- נמצאו מתחת לממוצע הארצי.
33% מהמשפחות הינן חד הוריות.
45% מההורים חסרי השכלה פורמאלית.

רמת תעסוקה נמוכה אף מקשה את סגירת הפערים,יחד עם המצב הכלכלי ששורר בארץ בשנים האחרונות צמצום בתקציבים הממשלתיים בעיקר בתקציבי חינוך רווחה ובריאות, וצמצום הקצבאות השונות, הרחיב והעמיק את הבעיות והפערים ופגע בעיקר באוכלוסיות החלשות.

האחוז הגבוה של הילדים והצעירים בקרב הקהילה (46%) בשילוב עם רמה גבוהה מאוד של אנאלפביתים מקרב האוכלוסייה הבוגרת בקהילה (45%), מצביע על כך כי נדרשת השקעה נרחבת בנושא, וכי החינוך הוא התחום בעל העדיפות העליונה לביצוע.
נתוני התעסוקה מראים על כך כי נדרשת המשך השקעה רבה בתחום זה לשם הגדלת מספר המועסקים בקרב הקהילה-דבר המהווה מפתח ראשוני להשתלבות בקהילה.
ברקע ובנוסף לנתונים שפורטו קיימות בעיות וקשיים מערכתיים הנוגעים  לכלל הקהילה והמשפיעים על כל תחומי החיים:

   •    קשיי הקהילה הנקלטת-  קהילת עולי אתיופיה נמצאת בהתמודדות מתמדת עם משבר ההגירה, הקשיים באים לידי ביטוי בכל תחומי החיים: תרבותיים חברתיים,כלכליים ,קהילתיים ומשפחתיים, בולטת ביותר היא בעיית התקשורת והשפה המקשה עוד יותר את ההתמודדות בכל התחומים, המקשה ולעתים אף מונעת את סגירת הפערים.
   •    קשיי המערכת הקולטת - הקהילה הקולטת מבטאת תחושות ניכור ודחייה כלפי הקהילה האתיופית,לאור השוני ואי הכרות של הקודים ההתנהגותיים והתרבותיים.
   •    המערכת המקצועית- קיים פער תרבותי ניכר המקשה בעיקר על  אנשי המקצוע המעידים על קשיים רבים בעבודה מול האוכלוסייה, והעדר כלים לתקשר עם הקהילה האתיופית.
   •    חלק מהקשיים נובעים מחוסר הכרות עם המאפיינים הייחודיים של הקהילה, וחוסר רגישות בין תרבותית.
פער זה מתחדד לאור מיעוט אנשי מקצוע ואנשי קשר היכולים לסייע בגישור פערים אלו, בכל תחומי שירותים
   •    המערכת הארגונית - היה חוסר תאום בין ארגונים שונים העוסקים בקליטה ובשילוב העולים מהקהילה האתיופית בחברה הקולטת וחסרה מערכת בעלת ראייה מערכתית המובילה את הטיפול בקהילה, שמתאמת ומאגמת את כל השותפים והמשאבים בהתאם לצרכי הקהילה.


פרוייקט שילובים - ההצלחה


הצלחות תוכנית שילובים ומצב קהילת יהודי אתיופיה לשנת 2010:
•    נוצרה סינרגיה ממנפת בין עיריית חיפה לשותפות בוסטון ונרתמו שותפים חדשים ואנשי מקצוע בכירים לטובת הקהילה. כמו כן, ישנה הגדלה של החלק התקציבי של השותפים בתוכנית, באופן משמעותי. 
•    קהילת יוצאי אתיופיה נמצאת כיום על סדר היום העירוני.
•    ישנו חיזוק וגיבוש ראשוני של מנהיגות קהילתית פעילה
•    אחוז המועסקים עלה למעל 80%.
•    לבני הקהילה יש כתובת נגישה לכל פנייה - במוקדי הקליטה הפעילות ערה מאוד וברבעון האחרון של 2010 התקבלו למעלה מ- 7048 פניות של הקהילה בנושאים שונים כגון: בריאות ,תעסוקה, חינוך, סיוע במילוי טפסים, ליווי ותרגום למוסדות שונים ועוד.
•    ישנה צריכה נכונה יותר של שירותי בריאות ,600 פניות בחודש למגשרי הבריאות, שיפור במצב החולים הכרוניים ושימוש נכון יותר בתרופות (עפ"י דיווחי הרופאים).
•    הוכפלו מס' הפעילים בני הקהילה לכ-50 פעילים.
•    מעורבות ההורים בחינוך הילדים גדלה - 84% מההורים נמצאים בקשר עם המורה,80%  מההורים מגיעים באופן סדיר לימי הורים (עפ"י סקר ברוקדיל).
•    שולבו תלמידים בני הקהילה בגנים ובבתי ספר "חזקים" וחל שיפור בהישגי התלמידים .
•    הוגברה הרגישות התרבותית בקרב חדרי מורים ותלמידים וותיקים - בסקר שנעשה דיווחו 86% מהמרואיינים כי הצוות החינוכי מתיחס אליהם בכבוד. בכל מוסדות החינוך בעיר בהם משולבים ילדי הקהילה (גני ילדים ועד התיכון) מופעלות תכניות תגבור והעשרה על מנת לשפר את השגיהם של התלמידים בני הקהילה ולרווחתם.
•    בשנת 2010 בוצע סבסוד ושילוב של למעלה מ- 30 פעוטות במעונות יום על מנת לאפשר ולתמרץ אמהות לצאת ולהשתלב במעגל התעסוקה ולפעוטות לתת שיוויון הזדמנויות בחינוך.
•    במועדוני הקשישים - כ- 150  קשישים נהנים ממגוון תכניות המותאמות לצורכי הגיל כגון התעמלות, הרצאות, מלאכת יד, אולפן לרכישת שפה בסיסית, סיורים ברחבי הארץ, ישנם אף מס' קשישים המתעדים בעזרת הנחייה מקצועית את קורותיהם, מורשתם וסיפורי העדה למען הדורות הבאים. כמו כן, נהנים הקשישים מליווי ושירותי גישור למוסדות המדינה השונים בשל אי ידיעת השפה.